הרגע הזה אחרי הנחיתה בדובאי הוא תמיד קצת מבלבל: יצאתם מהמכס לתוך טרמינל ענק ומבריק, הטלפון בקושי נדלק, ופתאום צריך להחליט, מטרו, מונית, אפליקציה או הסעה. בפעם הראשונה שלי בזבזתי חצי שעה על התלבטות שהייתה נחסכת בקריאה של חמש דקות. אז הנה בדיוק המדריך שהייתי צריך אז: כל הדרכים להגיע משדה התעופה של דובאי לעיר, עם מחירים אמיתיים בדירהם, זמנים כנים, ולמי כל אפשרות מתאימה. בסוף גם נגיד מילה על שדה אל מכתום (DWC), למקרה שנחתם דווקא שם.
רגע של התמצאות: איפה בכלל נוחתים
נמל התעופה הבינלאומי של דובאי (DXB) יושב מפתיע קרוב לעיר, בערך עשר דקות נסיעה מדובאי העתיקה ורבע שעה מדאון טאון. זה אחד השדות העמוסים בעולם, אבל הוא מאורגן למופת. הטיסות מישראל נוחתות בדרך כלל בטרמינל 3 (אמירייטס וקודשרים) או בטרמינל 2 (פליי דובאי), וחשוב לדעת באיזה טרמינל אתם, כי זה משפיע על האפשרויות: המטרו, למשל, מגיע רק לטרמינל 1 ו-3.
היתרון הגדול של הקרבה הזו לעיר: אין פה נסיעת שדה-עיר ארוכה ומתישה כמו בערים אחרות. גם האפשרות היקרה ביותר תעלה לכם כמו ארוחה בינונית, וגם הזולה ביותר תביא אתכם למלון בתוך שעה. עכשיו בואו נפרק את האפשרויות אחת-אחת.
המטרו: הקו האדום, הזול והנקי
מטרו דובאי הוא הפתעה נעימה לכל מי שמגיע בפעם הראשונה: נקי בטירוף, ממוזג, אוטומטי לגמרי (בלי נהג, שבו מקדימה מול החלון) ומגיע ישירות מטרמינל 1 ו-3 אל לב העיר. הקו האדום עובר דרך יוניון סקוור, דאון טאון (תחנת בורג׳ ח׳ליפה/דובאי מול) וממשיך עד המארינה וג׳בל עלי. נסיעה עולה שקלים בודדים: קונים בתחנה כרטיס Nol נטען, והנסיעה לדאון טאון תעלה בערך 6 עד 8 דירהם.
אז למה לא כולם נוסעים במטרו? שלוש סיבות. הראשונה, מזוודות: מותר לעלות עם כבודה, אבל רשמית מוגבלים לשתי מזוודות לאדם, ובשעות העומס הקרונות צפופים ולא נעימים עם טרולי ענק. השנייה, ההליכה בקצוות: התחנות גדולות, ומהתחנה למלון לפעמים יש עוד עשר דקות הליכה בחום. והשלישית, שעות הפעילות: המטרו לא פועל 24 שעות, ובימי ראשון הוא מתחיל מאוחר יותר (סביב 08:00), אז נחיתת לילה מאוחרת מוציאה אותו מהמשחק. השורה התחתונה שלי: מעולה לזוג עם מזוודה קטנה שנוחת ביום, פחות למשפחה עם ארבע מזוודות בשתיים בלילה.
מונית רשמית: הסוס העבודה של דובאי
בתחנות המוניות המסודרות מחוץ לכל טרמינל מחכה שורה של מוניות רשמיות בפיקוח עיריית דובאי, כולן עם מונה, כולן מקבלות כרטיס אשראי, ואין שום צורך (או טעם) להתמקח. מהשדה יש תוספת פתיחה מיוחדת, ובסך הכול נסיעה לדאון טאון תעלה בערך 60 עד 80 דירהם, למארינה 100 עד 130, ולדובאי העתיקה פחות מ-50. יש גם מוניות ורודות עם נהגות, המיועדות לנשים ולמשפחות.
זו האפשרות שאני בוחר ברוב הפעמים, ובמיוחד בנחיתות לילה: זמינה תמיד, בלי הזמנות מראש, והנהגים מכירים כל מלון בעיר. הטיפ היחיד שחשוב לי להעביר: עלו רק על מונית מהתור הרשמי, ותתעלמו מכל מי שמציע לכם “טקסי, טקסי” בתוך הטרמינל, אלה נהגים פרטיים בלי מונה שיגבו כפול ומשהו.
עוד לפני שבוחרים הסעהeSIM מ-$5, כדי שהאפליקציות יעבדו מהנחיתהקרים (Careem) ואפליקציות: מחיר סגור בלי הפתעות
קרים היא אפליקציית ההסעות של האמירויות (בבעלות אובר, שגם פועלת בעיר), והיא עובדת בדיוק כמו שאתם מכירים: מזמינים, רואים מחיר סגור מראש, משלמים בכרטיס שמוגדר באפליקציה ועוקבים אחרי הרכב. מהשדה יש נקודות איסוף מסומנות, והמחיר לרוב דומה למונית רגילה או מעט גבוה ממנה, תלוי בביקוש באותו רגע.
בשביל מי זה שווה? למי שלא רוצה לעמוד בתור בשיא העומס, למי שמעדיף לשלם בכרטיס בלי לגעת במזומן, ולמי שנוח לו שכל הנסיעה מתועדת באפליקציה. החיסרון היחיד: צריך אינטרנט פעיל כבר בטרמינל, אז תדאגו ל-eSIM מראש. הרחבתי על זה במדריך הוויזה והטיסות לישראלים.
| אפשרות | מחיר לדאון טאון | זמן משוער | הכי מתאים למי |
|---|---|---|---|
| מטרו (הקו האדום) | 6 עד 8 דירהם | 25 עד 35 דקות | מטיילים עם מזוודה קטנה, נחיתת יום |
| מונית רשמית | 60 עד 80 דירהם | 15 עד 25 דקות | כמעט כולם, כולל נחיתות לילה |
| קרים / אובר | 70 עד 100 דירהם | 15 עד 25 דקות | מי שרוצה מחיר סגור ותשלום באפליקציה |
| הסעה פרטית מוזמנת | 120 דירהם ומעלה | 15 עד 25 דקות | משפחות, קבוצות, הרבה מזוודות |
| רכב שכור מהטרמינל | לפי יום השכרה | גמיש | מי שמתכנן טיולים מחוץ לעיר |
הסעה פרטית מוזמנת מראש: הכי רגוע, הכי יקר
האפשרות המפנקת: נהג שמחכה לכם באולם הקבלה עם שלט, עוזר עם המזוודות ומוביל אתכם ישר לרכב ממוזג. מזמינים מראש דרך המלון או שירותי הסעות מקוונים, והמחיר מתחיל בסביבות 120 דירהם לרכב רגיל ומטפס ברכבי יוקרה ובוואנים משפחתיים.
בעיניי זה שווה בשלושה תרחישים: משפחה עם ילדים ישנוניים והר מזוודות, קבוצה של ארבעה ומעלה (ואז המחיר לאדם כבר מתחרה במונית), או נחיתה ראשונה בחיים כשאתם רוצים אפס התעסקות. לכל השאר, המונית הרשמית נותנת חוויה כמעט זהה בפחות כסף.
רכב שכור מהשדה: למי ששדה התעופה הוא רק ההתחלה
אם התוכנית שלכם כוללת יציאות מהעיר, ספארי עצמאי, קניות באאוטלט, יום באבו דאבי, אולי בכלל שווה לדלג על כל שאלת ההסעות ולקחת רכב כבר מהטרמינל. חברות ההשכרה הגדולות יושבות בכל הטרמינלים, הדלק באמירויות זול משמעותית מבישראל, והכבישים רחבים ומתוחזקים. את כל הפרטים, מחירים, ביטוחים וטיפים לנהיגה מקומית, ריכזתי במדריך השכרת הרכב בדובאי.
ומה עם שדה אל מכתום (DWC)?
רוב הסיכויים שתנחתו ב-DXB, אבל חלק מטיסות הצ׳רטר והלואו-קוסט נוחתות בנמל התעופה אל מכתום (DWC), שנמצא דרומית לעיר, ליד ג׳בל עלי. חשוב להיערך: הוא רחוק משמעותית, בערך 45 דקות מהמארינה ויותר משעה מדאון טאון, ואין אליו מטרו. האפשרויות שם הן מונית (צפו ל-150 דירהם ומעלה לדאון טאון), קרים, הסעה מוזמנת מראש או רכב שכור. אם אתם נוחתים ב-DWC, הזמנה מראש של הסעה או רכב היא כבר לא פינוק אלא המלצה של ממש.
אז מה בוחרים בשורה התחתונה
התשובה הקצרה שלי אחרי הרבה נחיתות בדובאי: זוג עם מזוודות קטנות שנוחת ביום, קחו את המטרו ותחסכו יפה. כל השאר, נחיתות לילה, משפחות, מזוודות גדולות, קחו מונית רשמית מהתור ותהיו במלון תוך חצי שעה. מי שאוהב הכול סגור מראש יעדיף קרים או הסעה מוזמנת, ומי שמתכנן לצאת מהעיר ישקול רכב שכור כבר מהטרמינל. ככה או ככה, תוך שעה מהנחיתה אתם כבר במלון, ואפשר להתחיל בתכנון האמיתי, למשל עם המדריך למבקרים בפעם הראשונה.
ואתם, איך הגעתם מהשדה לעיר בביקור האחרון? ספרו לי בתגובות אם יש טריק ששכחתי, במיוחד אם נחתם ב-DWC.
