בטיול השני שלי בדובאי חבר שלי החליק ליד הבריכה וחתך את היד. שום דבר דרמטי, אבל באותו רגע גיליתי שאין לי מושג מה מחייגים, לאן נוסעים ומי בכלל עונה לתיירים. מאז אני עושה לעצמי כלל: לפני כל טיסה, חמש דקות של שיעורי בית על חירום. את חמש הדקות האלה ריכזתי כאן בשבילכם, כל מספרי החירום בדובאי, בתי החולים שכדאי להכיר, איפה משיגים תרופות בלילה, ומה עושים ישראלים בעיר שאין בה שגרירות. והחדשות הטובות מראש: דובאי היא אחת הערים הבטוחות בעולם, וברוב הסיכויים לא תצטרכו אף מספר מהרשימה.
שלושת המספרים שחייבים לשמור
לפני הכול, שלושה מספרים שכדאי לשמור בטלפון עוד לפני ההמראה. 999 היא המשטרה, 998 הוא האמבולנס, ו-997 הם מכבי האש. כולם זמינים 24 שעות ביממה מכל טלפון, כולל טלפון עם סים ישראלי בנדידה, והמוקדנים דוברים אנגלית מצוינת. אין צורך בקידומת ואין צורך בכרטיס מקומי, פשוט מחייגים.
מה שהפתיע אותי לטובה זו המהירות. המשטרה בדובאי מתוקצבת היטב ומגיעה מהר, והעיר מכוסה במצלמות כמעט בכל פינה, מה שהופך אותה לאחת הבטוחות בעולם גם בשעות הלילה. גם כתייר שלא מדבר מילה בערבית, תקבלו יחס מקצועי ואדיב. עוד מספר ששווה להכיר: 901 הוא הקו הלא-דחוף של משטרת דובאי, לדברים כמו אבידה או תלונה שאינה חירום, כדי לא להעמיס על 999.
| שירות | מספר | מתי מחייגים |
|---|---|---|
| משטרה (חירום) | 999 | סכנה מיידית, פשע, תאונה |
| אמבולנס | 998 | מצב רפואי דחוף, פציעה |
| מכבי אש | 997 | שריפה, לכידה, דליפת גז |
| משטרה (לא דחוף) | 901 | אבידות, תלונות שגרתיות |
| מוקד חירום משרד החוץ הישראלי | 972-2-5303155+ | סיוע קונסולרי לישראלים בחו”ל |
בתי חולים: לאן נוסעים כשצריך
הרפואה בדובאי היא מהטובות במזרח התיכון, עם בתי חולים פרטיים ברמה של מלונות חמישה כוכבים. השניים שהכי שווה להכיר כתיירים: בית החולים האמריקאי בדובאי (American Hospital Dubai) באזור עוד מיטהא ליד דאון טאון, ובית החולים סעודי גרמן (Saudi German Hospital) באזור אל ברשא, קרוב למלונות המארינה וג׳ומיירה. בשניהם מחלקות מיון פעילות 24 שעות, צוותים דוברי אנגלית וסטנדרט מערבי מלא.
יש גם את המערכת הציבורית של דובאי, ובראשה בית החולים רשיד (Rashid Hospital), שמרכז את הטראומה של העיר, לשם מפנים תאונות קשות. כתיירים, ברוב המקרים הפשוטים עדיף לגשת לאחד הפרטיים או לאחת ממאות המרפאות שפזורות בקניונים ובשכונות, שמטפלות בזריזות בדברים כמו וירוסים, כוויות שמש והתייבשות, הצרה הנפוצה באמת של תיירים בעיר המדברית הזו.
ועכשיו לחלק הפחות נעים: המחיר. ביקור מיון פשוט מתחיל בכמה מאות דולרים, ולילה באשפוז יכול לטפס לאלפים. אף אחד לא יטפל בכם בחינם, ובקבלה יבקשו כרטיס אשראי או פרטי ביטוח. זו הסיבה שביטוח נסיעות הוא לא המלצה אלא תנאי בסיסי לטיול, הרחבתי על זה גם במדריך הוויזה והטיסות לישראלים.
רגע לפני שממשיכיםביטוח נסיעות מ-$1.5 ליום, שקט נפשי לכל הטיולבתי מרקחת ותרופות
בתי מרקחת יש בדובאי בכל פינה, בכל קניון ובכמעט כל רחוב מרכזי, ורבים מהם פתוחים עד חצות ואף 24 שעות. רשתות כמו Life Pharmacy ו-Aster פרוסות בכל העיר, והרוקחים דוברים אנגלית. תרופות ללא מרשם, משככי כאבים, תרופות צינון, קרם הגנה ותרופות בטן, זמינות בחופשיות ובמחירים סבירים.
עם תרופות מרשם הסיפור שונה, וכאן חשוב לעצור. לאיחוד האמירויות יש רשימת חומרים מפוקחים מחמירה במיוחד, שכוללת תרופות שבישראל הן שגרה גמורה: חלק מתרופות ההרגעה, כדורי שינה, תרופות קשב מסוימות ומשככי כאבים חזקים. הכלל שלי פשוט: כל מי שנוטל תרופת מרשם קבועה מביא מהבית כמות שמספיקה לכל הטיול, באריזה המקורית, עם מרשם רפואי באנגלית. מי שנוטל תרופה חריגה יותר צריך לבדוק מראש מול הרשימות הרשמיות של משרד הבריאות האמירותי אם נדרש אישור מקדים.
החוקים שחשוב להכיר, בלי להיכנס לפאניקה
סביב דובאי מרחפות המון אגדות אימה, אז בואו נעשה סדר. העיר מארחת עשרות מיליוני תיירים בשנה והיא סלחנית הרבה יותר משהיה נהוג לחשוב, אבל יש כמה קווים אדומים שפשוט לא חוצים, והם רלוונטיים לכל תייר.
אלכוהול מותר לתיירים מעל גיל 21 במקומות מורשים, מלונות, ברים ומסעדות. מה שאסור לחלוטין: שכרות בפומבי ברחוב ונהיגה אחרי אפילו כוסית אחת, בדובאי נהוגה מדיניות אפס סובלנות מוחלטת לאלכוהול בנהיגה. סמים הם הסיפור החמור באמת, כולל שאריות מיקרוסקופיות וכולל חומרים שחוקיים במדינות אחרות, העונשים כאן דרקוניים ואין הנחות לתיירים.
עוד שווה לדעת: קללות ותנועות מגונות, גם בכביש וגם ברשת, הן עבירה פלילית. צילום אנשים מקומיים בלי רשות, במיוחד נשים, יכול לגרור תלונה. ובנושא לבוש והתנהגות בפומבי, הכללים התרככו מאוד, אבל כבוד למקום עדיין מתבקש, במיוחד בחודש הרמדאן ובאזורים דתיים. השורה התחתונה: מתנהגים כמו אורחים מנומסים, ולא תרגישו את החוק בכלל. עוד על הלך הרוח הנכון לביקור ראשון תמצאו במדריך למבקרים בפעם הראשונה.
ישראלים בדובאי: מה עושים בלי שגרירות בעיר
נקודה חשובה במיוחד לקהל שלנו. השגרירות הישראלית באיחוד האמירויות שוכנת באבו דאבי, כשעה וחצי נסיעה מדובאי, ובדובאי עצמה פועלת נציגות קונסולרית מצומצמת יותר. בפועל, ברוב מקרי החירום הכתובת הראשונה היא המוקד הקונסולרי של משרד החוץ בירושלים, שפועל 24 שעות ביממה ומטפל בישראלים שנקלעו לצרה בכל העולם: דרכון שאבד או נגנב, אשפוז, מעצר או כל מצב שדורש סיוע רשמי.
מה עושים אם הדרכון נעלם? קודם כול מגישים תלונה במשטרת דובאי (זוכרים, 901 ללא-דחוף, או בתחנה הקרובה), כי תצטרכו אישור משטרתי לכל המשך התהליך. אחר כך יוצרים קשר עם המוקד הקונסולרי, שינחה אתכם איך להנפיק מסמך מעבר. זו בירוקרטיה של יום-יומיים, לא סוף העולם, אבל צילום של הדרכון בענן מראש מקצר את התהליך פלאים.
ומילה מרגיעה לסיום החלק הזה: ישראלים מסתובבים בדובאי בגלוי, מדברים עברית ברחוב ואוכלים במסעדות כשרות, ראו מדריך האוכל הכשר בדובאי, והיחס מהמקומיים אדיב ועסקי. תחושת הביטחון האישי בעיר גבוהה מאוד, גם בהשוואה לערים אירופאיות מוכרות.
הכנה של חמש דקות ששווה את הכול
אז מה עושים בפועל לפני הטיסה? שומרים את 999, 998 ו-997 באנשי הקשר. מצלמים דרכון, מרשמים ופוליסת ביטוח לענן. מוודאים שיש ביטוח נסיעות עם כיסוי רפואי רחב ומספר חירום של החברה. בודקים שהתרופות הקבועות שלכם מותרות, ולוקחים מרשם באנגלית. ומוודאים שיש לכם אינטרנט מהרגע שנוחתים, כי כל שירותי החירום, הניווט לבית החולים והקשר עם הביטוח עוברים דרך הטלפון.
זהו. חמש דקות של סדר, ואפשר לשכוח מכל הנושא וליהנות מאחת הערים הבטוחות והמסודרות שתפגשו. ואתם, נתקלתם פעם במקרה חירום בטיול? ספרו לי בתגובות מה עזר לכם, הניסיון של קוראים אחרים שווה זהב לכולנו.
