ויזת הזהב של איחוד האמירויות היא אחד הנושאים שעליהם מסתובב המון מידע שגוי, וגם המון מידע שהיה נכון פעם. פגשתי אנשים שהיו בטוחים שהם יודעים מה הסף לרכישת נדל״ן, ופגשתי אחרים שהיו משוכנעים שהיא מבטלת מיסוי בישראל. שני הדברים האלה הם בדיוק הסוג שאי אפשר לקחת ממאמר, כולל מהמאמר הזה.
לכן המדריך הזה עושה דבר אחד בכוונה: הוא מסביר איך זה בנוי ומה כדאי לשאול, ולא נוקב במספרים שיתיישנו. את המספרים תקבלו מהמקור הרשמי ומאיש מקצוע, וזו לא התחמקות אלא הדרך היחידה הנכונה כאן.
מה זה בכלל, ומה זה לא
מה זה: אשרת שהייה ארוכת טווח, שניתנת לתקופות של כמה שנים וניתנת לחידוש, ואינה תלויה במעסיק מקומי שמנפיק אותה. זה השינוי המרכזי מול אשרת עבודה רגילה באיחוד האמירויות, שבה המעסיק הוא המנפיק והאשרה נופלת יחד עם העבודה.
מה זה לא: ⚠️ זו אינה אזרחות ואינה מסלול לאזרחות. איחוד האמירויות אינו מעניק אזרחות דרך המסלול הזה, ומי שמוכרים לכם את זה כ”דרכון שני” מוכרים משהו שאינו קיים. זה גם אינו פטור ממיסוי בישראל, וזה הבלבול היקר יותר מהשניים.
מסלולי הזכאות, בגדול
הרשימה התרחבה עם השנים, וזה עצמו סימן לכך שהיא משתנה. הקבוצות המרכזיות:
משקיעים, ובכללם משקיעי נדל״ן מעל סף שווי מסוים, ומשקיעים בהון או בקרנות.
יזמים ובעלי עסקים, לפי קריטריונים של היקף וסוג הפעילות.
בעלי כישורים מיוחדים: רופאים, מדענים, מהנדסים, אנשי תוכנה, אמנים ויוצרים, וקבוצות מקצועיות נוספות.
סטודנטים ובוגרים מצטיינים, מתוך מוסדות מוכרים.
קבוצות ייעודיות שנוספו לאורך הזמן, כמו אנשי חינוך, אחיות ומקצועות שנחשבים חיוניים.
⚠️ הקריטריונים והספים בכל אחד מהמסלולים האלה השתנו יותר מפעם אחת, ולכן אין לי כאן טבלת מספרים. הרשימה העדכנית והתנאים מפורסמים במקורות הרשמיים של איחוד האמירויות, ושם המקום לבדוק.
מסלול הנדל״ן, וזה שרלוונטי לרוב הישראלים
זה המסלול שאני נשאל עליו הכי הרבה, וגם המסובך יותר ממה שהוא נראה. הרעיון הבסיסי פשוט: רכישת נכס בשווי מעל סף מסוים מקנה זכאות. מה שאינו פשוט הוא כל השאר:
מהו הסף בדיוק, והוא התעדכן.
האם מותרת משכנתה על הנכס ובאיזה שיעור, וזו שאלה שהתשובה עליה השתנתה.
איזה סוג נכס נחשב: מוכן, על הנייר, מסחרי, מגורים.
האם אפשר לצבור כמה נכסים לכדי הסף.
מה קורה אם מוכרים את הנכס אחר כך.
כל אחת מהשאלות האלה היא כספית ומשמעותית, וכל תשובה שתמצאו בפורום או במאמר עלולה להיות מלפני שנתיים. הכתובת היא המקור הרשמי או עורך דין מקומי, ולא בלוג. את הצד הכלכלי של השוק עצמו, כולל אזורי freehold, מיסוי מקומי ואגרות, פירטתי במדריך ההשקעה בנדל״ן בדובאי.
איך התהליך עובד, בקווים כלליים
בלי להיכנס לפרטים שמשתנים, השלד דומה בכל המסלולים:
בדיקת זכאות מול הקריטריון המתאים, ולעיתים דרך אישור מוקדם.
איסוף מסמכים: דרכון, תיעוד רפואי, תיעוד פיננסי או מקצועי לפי המסלול, ותרגומים ואישורים.
הגשה דרך הערוצים הרשמיים או דרך גורם מוסמך.
אגרות, שיש כמה מהן והן מתפרסמות רשמית.
בדיקה רפואית והנפקת מסמכי זהות מקומיים לאחר האישור.
חידוש בתום התקופה, לפי התנאים שיהיו אז.
הזמנים והעלויות בכל שלב משתנים, ולכן גם כאן לא אנקוב במספרים.
טיסות לדובאיביקור אחד באזורים שווה יותר מכל טבלהשלוש טעויות שכדאי להכיר
להתייחס אליה כאזרחות. היא לא, וזה משפיע על כל התכנון סביבה.
להניח פטור ממס בישראל. אין קשר אוטומטי בין השניים, וזו טעות שעולה כסף אמיתי.
לקנות נכס בלי לראות אותו. השוק בדובאי נראה על המסך כטבלת תשואות, ובפועל הפער בין שכונה מאוכלסת לשכונה שהיא עדיין הבטחה, ובין בניין עם דמי ניהול סבירים לבניין שהם מכלים בו את התשואה, נראה רק כשעומדים במקום. פירטתי את השכונות ואת האופי של כל אחת במדריך השכונות של דובאי.
למי זה בכלל רלוונטי?
רלוונטי למי שמנהל עסק או פעילות באזור, למי שממילא נמצא בדובאי חלק ניכר מהזמן, לבעלי מקצועות שנכללים במסלול הכישורים, ולמשקיעי נדל״ן שהרכישה שלהם ממילא מתוכננת והאשרה היא בונוס.
פחות רלוונטי למי שמחפש “דרכון שני”, למי שמדמיין פטור ממס, ולמי ששוקל רכישת נכס בעיקר בשביל האשרה. במקרה האחרון כדאי לעצור: זו החלטת נדל״ן שצריכה לעמוד בזכות עצמה, והאשרה היא תוצר ולא סיבה.
אם אתם בכלל בשלב שבו אתם עוד לא מכירים את העיר, כדאי להתחיל מהמדריך למטייל הישראלי בדובאי ולבוא לראות.
סיכום קצר
ויזת הזהב היא אשרת שהייה ארוכת טווח שאינה תלויה במעסיק, והיא אינה אזרחות ואינה פטור ממס. יש כמה מסלולי זכאות, ומסלול הנדל״ן הוא המבוקש בקרב ישראלים. את הסף, את התנאים ואת הנוהל אין לקחת ממאמר, כולל מזה: הם השתנו יותר מפעם אחת, וזו החלטה כספית גדולה. שתי שיחות לפני כל צעד: יועץ מקומי על האשרה, ואיש מיסים בישראל על התושבות. ואתם? שקלתם את זה, ומה היה השיקול שהכריע? ספרו לי בתגובות.
