ראיתי לא מעט מסגדים, ובמסגד השייח׳ זאיד עצרתי באמצע החצר ופשוט עמדתי. הוא לבן לגמרי, ענק בקנה מידה שקשה לתפוס מתמונות, והכניסה אליו חינמית. זה גם המקום שראיתי בו את מספר התיירים הגדול ביותר שנשלחו בחזרה, כי הגיעו בלבוש שלא עובר, ולכן החלק הזה במדריך יופיע לפני האטרקציות.
אבו דאבי היא בירת האיחוד, כשעה וחצי מדובאי, והיא לא גרסה קטנה של דובאי אלא עיר עם אופי אחר: רגועה יותר, ירוקה יותר, ופחות מכוונת לתיירות. במדריך: מה כדאי לראות, איך בונים יום אחד שלא רץ, איך מגיעים, ומה חייב בדיקה מראש.
קודם כל: קוד הלבוש במסגד
זו הסיבה הנפוצה ביותר שיום באבו דאבי מתחיל רע, ולכן היא ראשונה. הכניסה למסגד השייח׳ זאיד חינמית, אבל הלבוש מחייב ונאכף:
גברים: מכנסיים ארוכים וחולצה עם שרוולים. לא מכנסיים קצרים, לא גופיות.
נשים: לבוש שמכסה ידיים ורגליים במלואן, וכיסוי ראש. גם בגד ארוך אך צמוד או שקוף אינו מתאים.
שניהם: להוריד נעליים באזורים המסומנים, ולהתנהג בשקט. זהו מקום תפילה פעיל ולא מוזיאון.
במקום יש מנגנון להשאלת גלימה למי שהגיע לא מתאים, אבל הוא תלוי בזמינות ובתור, ובעונה זה יכול להיות המתנה ארוכה. הרבה יותר פשוט להגיע מוכנים. ⚠️ שעות הביקור לתיירים משתנות, ובימי שישי ובחגים הן מוגבלות; יש גם נוהל הרשמה מוקדמת לחלונות ביקור. זה בדיוק סוג הנתון שכדאי לבדוק באתר הרשמי לפני שנוסעים שעה וחצי. את כלל הנושא בשתי הערים ריכזתי במדריך קוד הלבוש וההתנהגות.
מה כדאי לראות שם?
מסגד השייח׳ זאיד הוא הסיבה המרכזית לבוא, וגם החינמית. תכננו לו שעה עד שעתיים.
הלובר אבו דאבי על אי סעדיאת, מוזיאון עם כיפת סריג שיוצרת “גשם של אור”. גם מי שאינו חובב מוזיאונים נהנה מהמבנה עצמו.
אי יאס הוא ריכוז פארקי השעשועים: פרארי וורלד עם רכבת ההרים המהירה, וורנר ברדרס שהוא מקורה לגמרי, ופארק מים. זה יעד של יום שלם.
קאסר אל וואטן, הארמון הנשיאותי הפתוח לציבור, מרשים ופחות עמוס מהמסגד.
הקורניש הוא הטיילת על הים, עם חופים ציבוריים, ונעימה בעיקר לפנות ערב.
| מה | כמה זמן | הערה |
|---|---|---|
| מסגד השייח׳ זאיד | שעה עד שעתיים | חינם, לבוש מחייב, שעות משתנות |
| הלובר אבו דאבי | שעתיים עד שלוש | בתשלום, מקורה וממוזג |
| אי יאס (פארק אחד) | יום שלם | בתשלום, למשפחות ולחובבי מכוניות |
| קאסר אל וואטן | שעה עד שעתיים | בתשלום |
| הקורניש | שעה | חינם, מומלץ לפנות ערב |
איך בונים יום אחד שלא רץ?
הטעות הכי נפוצה היא לנסות לדחוס את הכול. שעה וחצי לכל כיוון בנסיעה, ועוד מרחקים בתוך אבו דאבי עצמה, לא משאירים מקום לשלוש אטרקציות גדולות. שני מסלולים שעובדים, ותבחרו אחד:
מסלול הקלאסיקה. יציאה מדובאי בבוקר מוקדם, מסגד השייח׳ זאיד (הוא בכניסה לעיר, וזה נוח), הלובר או קאסר אל וואטן, ארוחה, הקורניש לפנות ערב, חזרה. יום מלא ולא מתיש.
מסלול הפארקים. יציאה מוקדמת ישר לאי יאס, פארק אחד ליום שלם, ובדרך חזרה עצירה במסגד לקראת סוף היום אם השעות מאפשרות. מתאים למשפחות עם ילדים ולחובבי מוטורספורט.
מה שלא עובד: לנסות את שני המסלולים באותו יום. בין המסגד לאי יאס יש עוד כ-30 עד 40 דקות נסיעה, וזה הופך יום נחמד ליום של מכונית.
איך מגיעים?
רכב שכור הוא הגמיש ביותר, וכביש שייח׳ זאיד בין הערים רחב ופשוט. שימו לב לעומסי היציאה מדובאי בבוקר, ולכך שהחניה באטרקציות זמינה ולרוב פשוטה. מתי בכלל שווה רכב בדובאי, ומתי לא, פירטתי במדריך התחבורה ובהרחבה במדריך השכרת הרכב.
טור מאורגן אוסף מהמלון בדובאי, מטפל בכניסות ובלוגיסטיקה, וחוסך את הנהיגה. מתאים בעיקר למסלול הקלאסיקה. פחות מתאים למי שרוצה יום בפארק, כי שם צריך גמישות בשעות.
אוטובוס בין הערים קיים והוא זול, אך איטי יותר ומחייב השלמה בתוך אבו דאבי, שהיא עיר פרוסה. זו אפשרות לתקציב מוגבל ולא לנוחות.
טיול יום לאבו דאבי מדובאיכולל איסוף מהמלון וכניסותמה שונה באבו דאבי מדובאי?
זה שווה לדעת לפני, כדי לא להגיע עם הציפייה הלא נכונה. אבו דאבי רגועה יותר, פרוסה על שטח גדול, ירוקה יותר בזכות השקעה בגינון, ומכוונת פחות לתיירות ויותר לתרבות ולמוסדות. אין בה את הצפיפות התיירותית של דאון טאון דובאי, ואין בה את כמות הקניונים והבילויים.
ההתנהלות שם שמרנית במקצת מדובאי, במיוחד סביב מקומות דת ובאזורים שאינם תיירותיים, וכדאי לגלות רגישות בלבוש גם מחוץ למסגד. שאר הכללים, מהאלכוהול ועד הפגנת חיבה בפומבי, זהים בעיקרם למה שנוהג בדובאי, ומרוכזים במדריך למטייל הישראלי.
איך זה משתלב בטיול?
אם יש לכם שלושה ימים בדובאי, דלגו. לא תספיקו את דובאי עצמה, ואבו דאבי תגזול לכם שליש מהטיול.
אם יש לכם חמישה ימים ומעלה, זה יום אחד ששווה, והוא מוסיף ממד אחר לגמרי. שילבתי אותו כיום מלא בתוך מסלול חמישה ימים בדובאי, שמסדר את כל השבוע.
ואם אתם מתלבטים בין הערים בכלל, יש לי השוואה בין דובאי לאבו דאבי שנכנסת לזה לעומק.
סיכום קצר
אבו דאבי היא יום אחד מדובאי, ורק אם יש לכם חמישה ימים ומעלה. מסגד השייח׳ זאיד הוא הסיבה לבוא והוא חינמי, אבל הלבוש נאכף ואת שעות הביקור חייבים לבדוק מראש. תבחרו מסלול אחד, קלאסיקה או פארקים, ולא שניהם. ואם העיר מעניינת אתכם באמת, לילה אחד שם עדיף על יום רץ, וגם זול יותר. ואתם? עשיתם את זה ביום אחד או נשארתם ללילה? ספרו לי בתגובות.
ויעד שני באמירות הזו כמעט ואינו מוכר לישראלים. אל עין היא נווה מדבר עם מבצרים והר ג׳בל חפית, וטיול יום שלם בפני עצמו.
