הטעות היקרה ביותר שעשיתי בדובאי לא הייתה במסעדה או בכרטיס לאטרקציה. היא הייתה מונית אחת מהמארינה לדאון טאון בשעה חמש אחר הצהריים. ארבעים ושבע דקות בשדרות שייח׳ זאיד, המונה מתקתק, והמטרו עבר מעלינו על הגשר בערך שלוש פעמים באותו זמן. מאז אני מתייחס לתחבורה בדובאי כאל החלטה לפי שעה ולא לפי נוחות.

במדריך הזה: איך המטרו בנוי ולאן הוא מגיע, איזה כרטיס נול צריך ומה עולה מה, מתי מונית עדיפה ומתי היא טעות, מה זה הטראם והמונורייל, ומתי בכלל שווה רכב שכור.

איך המטרו בנוי?

המטרו של דובאי מבוסס על שני קווים ראשיים, וזה כל מה שצריך להבין:

הקו האדום רץ לאורך שדרות שייח׳ זאיד, הציר המרכזי של העיר, ומחבר את שדה התעופה, דובאי העתיקה, דאון טאון ודובאי מול, מרכז המסחר, המארינה ו-JBR. זהו הקו שתיירים משתמשים בו כמעט תמיד, ויש לו גם הסתעפות לכיוון אזור התערוכה.

הקו הירוק משרת את דירה ובר דובאי, כלומר את החלק הישן של העיר, ומצטלב עם האדום בשתי תחנות מעבר.

הרכבות בלי נהג, ממוזגות, ומגיעות בתכיפות גבוהה. מה שחשוב לדעת הוא שהמטרו אינו פועל 24 שעות, והשעות נבדלות בין ימי חול לסוף השבוע, כשביום אחד בשבוע הוא נפתח מאוחר יותר. השעות מתעדכנות, ולכן שווה לבדוק אותן באתר הרשמי לפני ערב מאוחר.

כרטיס נול: איזה סוג צריך?

נול הוא כרטיס התשלום המשולב, והוא תקף במטרו, בטראם, באוטובוסים ובאוטובוס הימי:

הכרטיסלמי
כרטיס נייר לנסיעות בודדותלמי שנוסע פעם או פעמיים בסך הכול
נול כסוףברירת המחדל לתייר. קונים במכונה, טוענים, מקישים
נול זהבמי שרוצה לנסוע בקרון היוקרה בקצה הרכבת
נול אישילתושבים, לא רלוונטי לתייר

הכסוף מספיק לרוב האנשים. קונים אותו במכונה בתחנה, טוענים עליו סכום, ומקישים גם בכניסה וגם ביציאה. התעריף מחושב לפי מספר האזורים שעברתם, והוא נמוך, בדירהם בודדים לנסיעה טיפוסית.

⚠️ שתי מלכודות בקרונות. יש קרון מסומן לנשים וילדים, ויש קרון יוקרה שדורש נול זהב. כניסה שגויה לאחד מהם עלולה לגרור קנס, וזו טעות נפוצה של תיירים שלא שמו לב לסימון על הרציף ועל הרצפה.

פנים קרון מטרו בדובאי עם מושבים כחולים וידיות אחיזה

מונית או מטרו?

זו ההחלטה שחוזרת כמה פעמים ביום, ויש לה תשובה פשוטה: תלוי בשעה, לא במרחק.

בשעות העומס (בבוקר ובאחר הצהריים המוקדם) המטרו מנצח בפער גדול, כי הוא על גשר מעל הפקק ולא בתוכו. זו בדיוק הנסיעה של ארבעים ושבע הדקות שתיארתי בהתחלה.

בשעות רגועות מונית לזוג יוצאת דומה בעלות למטרו, ומביאה אתכם לדלת. המוניות בדובאי מפוקחות, עובדות במונה, וזמינות בשפע. אפליקציות נסיעות פועלות גם הן, והיתרון שלהן הוא מחיר ידוע מראש וללא צורך בהסבר על היעד.

בלילה, אחרי שהמטרו נסגר, מונית היא האפשרות היחידה, וזה שיקול שכדאי לזכור לפני שמתכננים ערב מאוחר בצד השני של העיר.

הטראם והמונורייל

שני קווים קטנים שמשלימים את התמונה באזור המערבי:

הטראם חוצה את דובאי מארינה ואת JBR, ומתחבר לקו האדום בשתי תחנות. הוא הדרך הנוחה לזוז בתוך האזור בלי ללכת בחום, וכרטיס נול תקף בו.

המונורייל חוצה את הדקל ג׳ומיירה מהכניסה ועד אטלנטיס. ⚠️ שימו לב: הוא מערכת נפרדת ונול אינו תקף בו, ומשלמים בו בנפרד. הוא גם סיור בפני עצמו, כי הוא עובר מעל הגזע ונותן נוף לשני הצדדים. פירטתי את האזור במדריך הדקל ג׳ומיירה ואת המארינה במדריך המארינה.

רכב שכור לימי היציאה מהעיראבו דאבי, המדבר והחופים המרוחקים

מתי בכלל שווה רכב שכור?

לא בתוך העיר, ברוב המקרים. השדרות נתקעות, החניה במרכזים ובקניונים מוגבלת ובתשלום, והתחבורה הציבורית זולה. רכב חונה במלון כל היום הוא כסף שנשרף.

כן ליציאה מהעיר. אבו דאבי, המדבר, הוואדיות והחופים המרוחקים אינם נגישים בתחבורה ציבורית באופן מעשי. שם רכב הוא תנאי ולא נוחות, וההיגיון הוא לשכור ליום או שניים מתוך הטיול ולא לשבוע שלם. הפירוט המלא, כולל מה לבדוק בחוזה ובביטוח, נמצא במדריך השכרת הרכב בדובאי.

נסיעה לאבו דאבי היא כשעה וחצי ברכב בכל כיוון, ופירטתי אותה כטיול יום שלם במדריך אבו דאבי.

קרון טראם נוסע ברחוב בדובאי בין מגדלי דירות

שגיאות תחבורה נפוצות

לא להקיש ביציאה מהמטרו, מה שגורם לחיוב שגוי. להניח שהמטרו פועל בלילה, והוא לא. לחצות את העיר בשעת עומס במונית, וזה החטא היקר. לשכור רכב לכל השבוע כשהוא נחוץ ליום אחד. ולהסתמך על הליכה בין נקודות שנראות קרובות במפה: דובאי בנויה לרכב, המרחקים גדולים והחום אמיתי, וגשר כבישים אינו מדרכה.

אם זו הפעם הראשונה שלכם בעיר, כדאי לקרוא את המדריך למטייל הישראלי בדובאי, ואם אתם עוברים בה רק ליום או שניים, יש מדריך סטופאובר נפרד עם מסלול יעיל.

סיכום קצר

קנו נול כסוף בשדה, השתמשו במטרו לכל נסיעה בשעות העומס, וקחו מונית בשעות רגועות ובלילה. זכרו שהמטרו נסגר, שיש קרון נשים וקרון יוקרה שנכנסים אליהם רק בכרטיס המתאים, ושהמונורייל של הדקל הוא מערכת נפרדת. שכרו רכב לימים שיוצאים מהעיר ולא לכל השבוע. ומעל הכול, אל תתכננו הליכות לפי מרחק במפה. ואתם? נתקעתם פעם בפקק על שייח׳ זאיד בשעה הלא נכונה? ספרו לי בתגובות.